Imagine, if You Will, Joy as Durable as Diamond and as Resilient as Steel

Like many well-meaning Jews who get deeply into our Tradition, I was being taught the ways of Salvation, Redemption, Healing and Comfort.

It felt wrong, essentially wrong, unacceptably wrong.

Salvation presupposes trouble. Redemption presupposes having fallen. Healing presupposes illness and woundedness. Comfort presupposes discomfort.

No. No. And No.

I know that Happiness is the Way. But Happiness has to be the Be-All, not just the End-All.

The problem with Joy, such as it exists now and has for all the history that any of us can remember or heard about, is that Joy is spiritual. It is ephemeral. It is fragile. It takes a supreme Act of Will to induce Joy in the Heart and then, for all our gargantuan efforts, it dissipates all too quickly and easily.

We idealize the natural and spontaneous Joy of Babies and Children. We ignore the fact that their Joy quickly dissolves into long fits of miserable tears and heart-wrenching, eardrum-rending, peace shattering wails.

When two things as flimsy as Happiness and a balloon are put together, the unpleasant outcome is assured. A moment's delight is replaced by ongoing tears.

The reason why those who are running our vital systems work off the platform of misery is because misery is durable. Misery is dependable. You can bank on misery. Joy, in juxtaposition, isn't worth flying on the bourse, because it is so unstable. It cannot be considered a commodity. It cannot be considered a natural resource.

And therein, precisely, is the problem.

We need Joy that is as durable as diamond, as resilient as steel as incorruptible as gold. Only then will it be a something we can build with, something we can bank on, something that we can build our civilization with and on. Joy has to be substantial and fungible and dependable and monumental.

We need to create substantial, really real Joy. We need to go far further than creating organic co-ops, although they are the sine qua non, the afflatus and the paradigm for an entire Human civilization built on Joy. We need to be able to construct magnificently impressive skycaressers from Joy. It has to be that, well, concrete. Our roads need to be constructed of Joy. Policy has to be determined in Joy. Justice has to be ministered in Wise Humor and Wise Humor needs to be the Laws on the Books. Joy has to be bankable and we need to know it's going to pay dividends and collect interest and compound interest.

The Promise cannot be redemption for our degradation or salve for our wounds or comfort for our troubles and grief or the breaking of our shackles – all because we lived in a world in which Joy was all too rarefied and ephemeral. We need substantial, actual Joy that we can build our World with and in. We need Joy as tangible and actual as the iron chains from which shackles were forged. Material Joy has to replace material misery. The legacy we give to our Children must be our Joy that they can then build further on. We don't need, and can't live, in a world in which Joy is spiritual and ephemeral, while misery is actual and durable. We need Material Joy.

When I came upon this vision, I knew that every good Soul would agree with me. I knew that if a Cosmic Pow-Wow were to be called to congress calling for a Creation characterized by material, durable, substantial, dependable, constructable and fungible Joy, the vote of Ay! would be overwhelming.

Can I get a few "Likes" on this, just to show God where the majority vote on this issue is?

Revenge

Government, the Police and the Courts systems are all the expression of the collective thirst for the blood of revenge.
Those who want them eradicated from existence could do no better than to wipe all desire for revenge from their Hearts and keep all calls for revenge from issuing from their mouths and fingertips.
Those who call for revenge against the Systems, which are nothing but our collective desire bloodthirstiness for revenge, are feeding and perpetuating those Systems.
There are infinite ways to rectify and bring about justice without punishment and pain.
When we begin to seek those ways and implement them, we will be surprised how the current systems vanish in the same measure as our desire for revenge melts away.

ב"ה

נקמה

הממשלה, מערכת המשפטים ומערכת האכיפה הן הבטויים של הצמאון הקולקטיבי בנקמה.
הדבר הכי חזק שאנו יכולים לעשות לבטל את המערכות ההן הוא לוותר על כל דרישת נקמה ולהסיר כל רצון לנקמה מבלנו. יש אין ספור דרכים להשכין צדק בלי עונש וסבל.
הקורא לנקמה נגד אותן המערכות בעצם מחזק אותן.

ב"ה

משה רבנו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות

"משה רבנו לפי שהיה בכלל כעס בא לכלל טעות. ר' אלעזר אומר: בשלושה מקומות בא לכלל כעס ובא לכלל טעות: אתה אומר (ויקרא י') "ויקצוף על אלעזר ועל איתמר בני אהרון הנותרים" – מהו אומר: "מדוע לא אכלתם את החטאת...?" – כיוצא בו אתה אומר (במדבר כ' י') "ויאמר: שמעו נא המורים...!" מהו אומר? "וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים". אף כאן אתה אומר (במדבר ל"א י"ד) "ויקצוף משה על פקודי החיל" – מהו אומר? "ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא..." – משה רבנו לפי שבא לכלל כעס, בא לכלל טעות."

משה = 345 = שליה

רבנו = 258 = רחמי

מזאת אנו לומדים כי כשיש כעסים ברחם, נופלות טעויות בהעברת ספר החיים,  ממנו הוא לומד לבנות את גופו ולקבוע את גורלו, אל העובר המתפתח. טעויות אלה מתבטאות כפגמים בגופו ובנפשו וגורמים למצבים קשים במהלך חייו. גם חטאים מגילגולים קודמים מונעים מהעובר לראות את הכתיב בספר החיים כשורה. במהלך חיינו עלינו לתקן טעויות אלה. שמירת מצוות שנות המשטה והיובלות נועדת להשמיט את הטעויות שנפלו כאשר העתקנו את ספר החיים ברחם אמנו ולהחליף את הכתיב השגוי בכתיב מתוקן.

המסתמך על "פרוזבול" לא יבוא לידי תיקון בשנות השמיטה, ואף יוסיף לאשמותיו מגילגולים קודמים במהלך חלד זה ויגרור את אשמותיו המצטברות אל גילגוליו הבאים עד שישמור מצוות שמיטה כדת משה.

Sadness - The Root of Evil

A categorically erroneous misunderstanding crept into Judaism as some point in our history and that categorically erroneous misunderstanding served as the basis of the errors even further afield in both Christianity and Islam.

That fateful mistake was the idea that sin and evil are original and that in order to be Godly and attain God-consciousness, one my battle sin and evil directly.

While sin and evil need to be eradicated and will certainly compound not only one's culpability, but also one's misery; sin and evil are not the crux of the problem and the Cosmic War is not good vs. evil.

Sin and evil are not original. They are derivative - and what they are derivative of is unhappiness. Sadness is the root of all evil.

We have been told that one can be a good and yet unhappy person. That is a lie and a dangerous one at that. There is no unhappy person who will not, sooner rather than later, come to sin and to hurting others. Unhappy people do not sin and hurt because they are wicked, but because the pain of their unhappiness drives them to distraction. Their judgment is impaired, their vision is clouded and they are desperate to alleviate their pain. Unhappy people cannot love properly and this lack of love and its accompanying agony will cause them to take many drastic measures to escape their pain. Unhappy people will, invariably, hurt those they love and who love them.

Unhappy people who inevitably drawn to sad, macabre and even shocking things because being unhappy dulls their senses. They need "peak experiences" and "shockers" to feel. Such experiences give their half-dead hearts a jolt and, for an instant, they feel alive. Witness how many good, but sad, people on the internet ruminate about corruption, war and all sorts of real and imagined horrors. They think they are fighting corruption with their "awareness" and making others "aware". In truth, they are watering the root of evil with their sad tears, feeding it with their sad emotions and artificially enlivening it with their anger. They also invite others to do so along with them - thus providing ample food and mead and negative energy for evil.

We cannot attack sin and evil directly, then. We must cut them off at their root - that root being unhappiness.

Unhappiness is our natural tendency and melancholy our natural state. To attain and be able to sustain unconditional JOY in the heart, i.e., JOY that is not contingent on anything and JOY which we do not crave because if feels good, but want to achieve because *the World needs the high energy levels of JOY to be beautiful*, an the ultimate moral-spiritual achievement.

The Hebrew word Mashiach (Messiah) is naught but Simcha - meaning Happiness. Mashiach has never been anything but sheer JOY. To those who are unhappy, the idea of ecstatic JOY seems so far off that they come to all sorts of imagining about what (or who) it is. Mashiach is always at our doorstep. We have only to open our hearts to JOY, the high levels of JOY whence high "energy" emanates and creates beautiful worlds and we are in the Messianic Days.

One might ask: Why did this error occur and how?

The level of unconditional JOY we are capable of determines the nature and intensity of the Light that we create. When unhappy Jews read the Torah, which is the Book of Life and the template from which all the worlds proceed; they created a dim, weak slow and unhappy light.

That light flows in one direction only. So, when the Torah is read in the dim light of unhappiness, the Text is dark, the letters seem to occur one after the other in only one direction and one's ability to interpret what one is seeing is radically reduced and hindered.

On the basis of their semi-blindness, they came to all kinds of dim and grim ideas of what the Torah says and what is written in it.

When one's Heart is in a state of ecstatic JOY, the Light that one creates in that state of JOY is alive, allows for far deeper viewing, it dances, it does cartwheels, it jumps to and fro and it frolics.  In such light, the Text of Torah appears very differently. The letters dance, jump and rearrange. The Text can be read in many orders of sequence, one's view is far deeper because the Joyous Light is so penetrating that it allows us to see within.

The truth is, Jewish Law forbids anyone who is in a state of mourning and/or pathological melancholy to learn Torah precisely because they are incapable of seeing anything but the dimmest, grimmest interpretation of Torah - but that prohibition is routinely ignored.

Unfortunately, it is those dim, grim and highly contracted views that have made their way into translation.

Joy, like its opposite, misery, loves company. Those in a state of sustained, unconditional JOY want others to feel the same and contribute to creating a high-energy, vibrant, colorful and Just world. People in a state of JOY are not driven by selfish or unwholesome desires and want everyone else to be the very best they can be as well.

JOY is a decision we make over and over again. It is a Supreme Act of Divine Will and the ultimate Victory.

Doreen Ellen Bell-Dotan, Tzfat, Israel

DoreenDotan@gmail.com

ב"ה

השמטה  = ספור אהבה

למי מאתנו אין ספור אהבה עצוב, או, יש חלקים מאד עצובים בספור אהבה שהוא, כעקרון, שמח? מי בעולם זה לא ידע אבדון, אכזבה או כאבים בסיפורי האהבה בחיינו? מי לא יודע כי סיפור אהבה לא מתוקן הוא סבל שטני?

הגורמים העצובים והכואבים בסיפורי האהבה שלנו נובעים מדופי מוסרי שירשנו. הם גרמו לנו לקרוא את ספר החיים באופן לא מדויק כאשר היינו עֻבּרים ברחם אמנו. אם יש בעבר שלנו חוב מוסרי, יש שמץ על נפשנו הסותם אור במידה השווה לדופי וכאשר אנו קוראים את ספר החיים ברחם כדי לנסח את סיפור חיינו ולבנות את המקדש (הגוף שלנו), אנו לא רואים באופן ברור לגמרי, ונופלות טעויות בהבנת הנקרא שלנו. טעויות אלה מתבטאות בחיינו כפגמים ו/או חולשת אברי הגוף, במצבים קשים בהם אנו מוצאים את עצמנו ואף בבעיות ביחסים שלנו עם אחרים – כולל היקרים לנו ביותר.

שנת השמטה נועדת לתקן טעויות אלה.

השמטה = 359 = ספור אהבה = המקרא אהבה

= נטש = שטנ

שנת = 750 = ערכתי כל = כל עריכת
= עריכת אלף בית גמל דלת הא וו זין חית +
טית יוד כף למד מם נון סמך עין פה צדי קוף +
ריש שין שין תן = 11,739 = 750

שנת השמטה = 1109 = 110 = עריכת כל ספור אהבה
= עריכת שמו כל אהבה = עריכת שמו נביא

= עריכת כל המקרא אהבה = עריכת המקרא נביא

= עריכת המקרא בונה = עריכת המקרא חג אליהו

משה רבנו = 603 = גם = בראת = אתקן את
תקון כל ספרו = 1602 = 603
= תקון כל ספרו = כל המקרא אור

התורה = 616 = 1615 = תקון כל ספור אהבה
= תקון כל המקרא אהבה = שמו אור כל אהבה
= יום = שישו = שושי = את ההרה = הרי את
= את הדור

ספור = 346 = ספרו = שמו = המקרא

משיח = 358 = נח + ש = נח מכל דור

= ספר חי = ספר האהבה

נח = 58 = בנו = נגה = מגיה = אליהו פשט התורה

= 1057 = 58

עריכת כל המקרא = 1096 = 97 = אמנו
= עריכת כל שמו

רחל = 238 = ויהי אור = ויהי תקון = 1237 = 238
= לפענח

רחל אמנו = 335 = שלה = ויהי אור עריכת כל המקרא

= 1334 = 335 = ויהי תקון עריכת כל המקרא = 2333

= 335 = לפענח כל עריכת המקרא

אבות = 409 = אחת = אהב את = אגד את

= כל ספור אהבה

= שמו אלף בית גמל דלת הא וו זין חית  +
טית יוד כף למד מם נון סמך עין פה צדי קוף +

ריש שין שין תו אהבה = 11,398 = 409
= שמו אלף בית גמל דלת הא וו זין חית טית +
יוד כף למד מם נון סמך עין פה צדי קוף ריש +
שין שין תו אחד
= המקרא אלף בית גמל דלת הא וו זין +
חית טית יוד כף למד מם נון סמך עין פא +
צדי קוף ריש שין שין תו אהבה
= כל האותיות לך = כנסת כל האותיות

= 1408 = 409 = יעתק האותיות = פרש האותיות

= שפר תחיתי = פרש תחיתי

חובות = 422 = כתב

כאשר אנו שומטים ומוחלים את החובות של אחרים לנו, אנו שומטים את הכתיב השגוי שלנו בספר החיים והכתיב הבא במקום הטעויות הוא הכתיב הנכון.

רק שמירת מצוות שנת השמטה כדת משה, לרבות שמיטת ומחילת החובות משמיטות את הטעויות שנפלו בספר החיים שלנו כשהיינו ברחם אמנו. הטעיות שנפלו היו  תוצאה משמצים של דופי באופי שלנו. כל שנת השמטה היא כראש השנה במשך שנה שלמה.

עריכת נר = 950 = נץ = כל שם = כל חסד האותיות
= כל האותיות כנסת ישראל = 1949 = 950
= עריכת מחבר = שמים = ספרים
= ספר האדם = ספר דרות = ספר עמך

כמו בראש השנה, התפילה אינה שומטת את החובות המוסריות שלנו לגבי אחרים. רק שמיטות ומחילת חובות עושות זאת. אם אנו לא שומטים את החובות שיש לאחרים לנו, אנו מוסיפים עוד חטא על החטאים אתם אנו נולדים ואנו גוררים את החובות הנוספים אל הגלגול הבא שלנו.

מערכת הבנקאות בעולם זה היא פועל יוצא והתגלמות של רמת עשיית חשבון הנפש של העם היהודי. אם אנו כנים עם עצמנו וזה עם זה, אנו מגלמים מערכת בנקאות הוגנת, שקופה וכנה בעולם זה. מצב מערכת הבנקאות העולמית מגלה את האמת העצובה והבלתי נסבלת: אנו לא מנהלים את חשבון הנפש בקדושה ואף לא באנושיות.

"פרוזבול" לא יציל אותנו מגורלנו. אם אנו לא שומרים את מצוות השמטה כדת משה, לרבות שמיטת ומחילת חובות, אין מנוס מגרירת העוול שלנו במשך החלד הזה אל הגלגולים הבאים עד שנשמור את המצוות – ואז נעשה כן ביתר סבל. רחמו על עצמכם, כמו על רעיכם ותשמרו את מצוות שנת השמיטה בלי להשלות את עצמנו כי אנו יכולים לרמות את הקדוש ברוך הוא או שרב ידע מה טוב לנו יותר מה' יתברך.

ב"ה

תקון השלטון ושיטת הבנקאות

אנו רואים כי הרבנים לא ממהרים להפציר בעם לשמור את מצוות שנת השמיטה הבעל"ט, כדת משה, לרבות שמיטת חובות. גרוע מזה, יש "רבנים" המבקשים לעשות הון על חשבון העם בשנת השמיטה והדבר מזעזע אותי עד עמקי נשמתי.

הזמן הגיע לגלות את סוד החיים והבריאה, כי כל עוד רק  כמה מכשפים המשפיעים על עולם הישיבות יודעים את הסודות ההם, נחיה בעולם בו יש שלטון רשעים ונקרוס תחת עול הבנקאות המבוססת על עוול נוראי.

כאשר יהודי הוגה בתורה בעברית הוא בורא את האור. השפה עברית היא עוברית, שפת העובר (אפשר לנקד את האות ע במילה עברית בחריק חסר או בקבוץ. אם ננקד את האות ע בקבוץ, נראה מיד כי עברית היא עוברית). עיבור ברחם ועיבור בבריאה היינו הך. כאשר אדם הוגה בתורה בעברית הוא גורם ליקום להתעבר.

תורה = 611 = את הרה

עִבְרִית => עֻבָּרִית

ברכות = 628 = חיים = חכם = כחם

התכונות והכוונות של אותו יהודי ההוגה בתורה בעברית קובעות את עצמת האור הנברא וטיבו – ממנו כל יצור נוצר, כולל החיות ואף האנשים.

הבנקאות היא  ההתגלמות של הדרך בה תלמידי תורה עושים חשבון נפש ומנהלים חובות מוסריים. ממשלות הן ההתגלמות של רמת היכולת של תלמידי תורה להשתלט על יצריהם. כפי שהעולם נראה כיום, מה עלינו להבין אודות הפנימיות של היושבים בישיבות?

יותר על כן, כפי שאמרנו, עיבור הרחם ועיבור הבריאה היינו כך. בזמן המשגל אותם היהודים ההוגים בדברים חשוכים בישיבות כל היום, מיצרים זרע. הזרע שהם מיצרים (זרע = סוד אור) כוללים גם את הכוונות הטמאות שלהם וילדיהם נולדים ב"מטען גנטי" לא טהור כי אבותיהם לא טובלים במקווה של שמחה ואהבה. מה קורה במקוואות בימינו??? כל זה משפיע על העולם בו אנו חיים.

כיום, רוב היהודים ההוגים בתורה הם מבקשי כח והון, או הם מושפעים ע"י "רבנים" צמאי כח והון.

המוסדות הכי חזקים בעולם משקפים את הכוונות, הרצון והמניעים הכי פנימיים של אותם היהודים הלומדים תורה. אם כוונותיהם היו טהורות ומלאות אהבה לעם היהודי, לגויים ולכל הבריאה, המוסדות הכי מרכזיים והמשפיעים על חיינו היו הגונים, מתונים ואנושיים. המוסדות הכי חיוניים בחיינו הם מושחתים עד יסודם. זה מגלה כי בוראיהם – דהיינו אותם היהודים ההוגים בתורה כל העת, הם בעצמם מושחתים וחולים מוסרית. היהודים אינם יכולים להסתיר את פנימיותם מהעולם. אופינו האמתי מיד מתגלה כיצורים וטיב היצורים.

פרשנות התורה היום היא מאד מעוותת. מקורה – "חז"ל" – אותם היהודים שגרמו לרומאים ואמפריית רומא להתגלם. אם אותם היהודים אז היו הצדיקים כפי שתוארו, רומא לא הייתה מתגלמת כאמפריית רשע. רומא הייתה הגולם של אותם ה"רבנים". היא הייתה התגלמות נגלית ביותר של פנימיות אותם ה"רבנים" דאז. הפרשנות של אותם היהודים כל כך מעוותת עד הברחת היהודים הכי טובים והחזקים מוסרית מהישיבות. היהודים הנשארים בישיבות הם חלשלושי אופי המקבלים את השטויות כאמת בלי פיקפוק ובלי שאלות נוקבות. הם לא מעיזים לנסות להפריד בין החיטה לזונים. הם בולעים את הכל יחד. המכשפים המנהלים את הישיבות אוהבים את המצב.

אין מנוס מחובתנו לחזור אל התורה האמתית וללמוד אותה בהמונינו ולברוא יחד עולם אנושי מלא אור בריא וכייף לחיות בו ומוסדות המשרתים אותנו נאמנות.

אנו לא יכולים להסתפק בכך כי בכל דור ודור יש כמה אלופי החילופים הממתקים את הפרשנות הקשה ומתקנים את  הבל פיהם של הרבנים המושחתים. אנו צריכים ללמוד תורה בכוונות טהורות בהמונינו כדי לנטרל את ההשפעה של הרשעים ההוגים בתורה. כיום, הם הרוב. אנו צריכים ללמוד בטהרה בהמונינו – אחרת הם ימשיכו לשלוט בטיב העולם.

הבה נעשה כיהודי קומראן שברחו ממוסדות השלטון הרבני ומהכהנים הרעים בירושלים ובקשו מעם ה' לגלות להם את האמת הטהורה שנשכחה אז, כמו היום.

אולם, בל נחזור על הטעות של יהודי קומראן. אל נסמוך על "מורה צדק". אנו לא צריכים מנהיגים להדריך אותנו. הבה נפנה בהמונינו אל ה' יתברך בבקשה לגלות חכמה לכל המבקשים את צדקתו וחכמתו למען הבריאה. נתיעץ ונלמד זה מזה ונהנה מאוצר חכמה משותף. הרי זאת הכוונה האמתית של פלא יועץ ועץ החיים. כמו כן, המובן היותר עמוק של המילה מלך הוא יועץ, ולא שליט.

מלך = לי לך

הבה נשתף זה את זה בחכמתנו. הבה נאמץ, כלנו, את הגישה: חכמתי חכמתך ולשרותך.

אם לא נעשה כן, אחי ואחיותי היקרים מכל, נמשיך לחיות בעולם נשלט ע"י בנקאים ופוליטיקאים רעים הגורמים לנו עצבון המוני כדי להוריד את רוחנו ומרווחים הכי הרבה הון ממלחמות, סמים וסחר בילדים.

אנו יחד יכולים לברוא עולם מאופיין בשמחה וצדק וכייף. למעשה, למטרה זאת אנו קיימים.

בברכות אהבת ציון