ב"ה

לעשות את המצות

בעברית נכונה המילה מצוות מאויתת מצות. כאשר אנו עושים גמטריות, עלינו להקפיד על איות נכון. הוספת אמות הקריאה ללא טעם תשבש את הגימטריות ותסתיר את האמת הטמונה בשפת הקודש.

לעשות = 806 = ציון = משכליות

את = 401 = קרן הנשמה = 1400 = 401

= ישעיהו = קרן כל ספרי

לעשות את = 1207 = 208 = דקדק = לעד לעד

= את ציון = ראשון = עולם אשר

המצות = 541 = ישראל = אמך

מצוה = 141 = הקול = קולה = מולדי אמי

לעשות את המצות = 1748 = 749 = טמן

= ציון את ישראל = ישראל את ציון

ף = 800 = רם = עצמם = נשמתי = שרש = פנינים = פנימיים = פעמים

= המטמון = לעשות את המצות אמי = 1799 = 800

תורה = 611 = אים = אם שאר בשרו = 1610 = 611

= את עצמי = מוליד את עמי

= מוליד את אליהו הנביא = נולד את עמי

= נולד את אליהו הנביא = סוד ישראל = סוד המצות

= סוד אמך

אנחנו, ישראל, המצות. אנו האב, האם, הבן והבת המוליד את עצמו והיולדת את עצמה.

עצמה = 205 = הר = מולדי עמה = נולד עמה

עצמו = 206 = דבר = ראה = נולד עמו = מוליד עמו

המוליד את עצמו = 702 = בן = שבת = בת מכל דור

היולדת את עצמה = 1061 = 62 = בני = הבנה

אנחנו השמים. אנחנו הארץ.

שמים = 950 = נץ = ספרים = ספר האדם

= ספר עמך = ספר דרות

מולידים את = 1101 = 102 = ארץ

אנחנו, ישראל, משה רבנו.

בני ישראל = 603 = בני אמך = משה רבנו = ישראל היולדת את עצמה

= 1602 = 603 = אני מוליד את אמי = אני נולד את אמי

= ישראל היולדת את עצמה = אמך היולדת את עצמה

אנחנו, ישראל, הויה.

הויה = 26 = כל בית ישראל יחד = 1025 = 26

אנו המשיח:

מולידים את עצמנו = 1357 = 358 = משיח

אנחנו, ישראל, הבורא, הנברא והבריאה.

המצות הן קיומנו. המצות הן כל דבר שאנו עושים. לא יכול להיות אחרת כי אנו, ישראל, המצות. אנו לא צריכים לעשות כל מיני חיקויים מוזרים של קיומנו. אנחנו לא צריכים לעשות פרודיות העושות אותנו ללעג בעיני הגויים, אשר אנו בראנו. פשוט עלינו לרחם על הגויים כי הם ילדינו הנולדים בצלמנו ואנו כל ישועתם. עלינו לנהוג באמת וצדק וכך אנו קימים את כל מצות התורה - את כולן, כי המקדש מעולם לא נהרס ולעולם לא ייהרס. העולם יהיה איך שאנו בוראים אותו.הרי כבר כתבנו: ובחרת בחיים.

למחול כל חוב – כספי או מוסרי – בשנת שמטה זאת!

ב"ה

שבירת השתיקה: אמת התורה

החילופים שאראה לכם תכף, בע"ה, נחשבים לתורה שבסוד הסודות. הגעתי אליהם, בסיעתא דשמיא, אחרי שנים של עמל ולילות ללא שינה. כאשר מצאתי אותם חשבתי: דברים אלה אינם אמורים להיות "תורה שבסוד", נחלתם של קומץ למדנים בכל דור – אלא אלף-בית של תלמוד תורה. דברים אלה אינם אמורים להיות תכליתו של תלמוד תורה, אלא ראשיתו.

 
הצטערתי להבין כי רוב הרבנים אינם יודעים דברים אלה – הלא הם נגלים לכל העמל בתורה באמת ומתפלל לדעת את התורה בכל לבבו.

רוב הרבנים שקועים כיום בעסקיהם וסומכים על ל"ו הצדיקים שיתקנו את דברי הדור ומעשיו. גרוע מכך, מי שגילו את האמת חוששים לפרסם זאת כדי "לא לזעזע את הסירה" ולהרגיז את הממסד הרבני. האם יש דבר פחות מתקבל על הדעת? איך זה יכול להיות: אותם ה"צדיקים", עליהם כל הדור סומכים להושיע אותם, פוחדים לגלות את הדברים הידועים להם מחשש רוגזם של רבנים בעלי כח, עמדה חברתית והשפעה כספית ופוליטית? לא זאת הדרך! על כל יהודי ויהודיה לדעת דברים אלה.   הדברים האמורים להיות נחלתם של כל יהודי ויהודיה, נחשבים "תורה שבסוד" – אך לא מפני שה' יתברך לא רוצה לגלות אותם לכולנו, אלא כי זה האינטרס של רבנים כוחניים שלא נכיר אותם!

אותם רבנים אומרים לתלמידיהם כי "תורה שבסוד" נועדה אך ורק לגדולי הדור, כי מידותיה בלתי אפשריות לפשוטי עם והיא נחלתם של אנשי סגולה. שטויות! תלמוד תורה ברוח נכונה עושה מכל יהודי 'גדול', הראוי ללמוד את עמקי התורה. אל דאגה: לא נצטרך להבין יותר ממה שאנו מוכנים לשאת. הרשו נא לה' יתברך להחליט כמה את/ה מוכן/ה ללמוד ולקבל. ה' קובע את קצב הלימודים ועצמתם הכי טוב – בדיוק כפי שהוא קבע את קצב ועצמת גידול הגוף שלך. האם נשאל רב כמה מהר עלינו לגדול ולהתבגר? גם קצב גידול התפתחות נשמותינו נתון בידי הקדוש ברוך הוא, ולא בידי הרבנים; ה' אינו זקוק לרבנים שיחליטו תחתיו.

דע! המבקש להקטין את ערכך ולקבוע את תחום יכולתך, המנסה להפחיד אותך שלא תעיז/י לערער על דבריו ולהפעיל את שיקול דעתך, הנו רשע צמא-כח האוהב לרמוס את רוחך כדי לגבור עליך. חד וחלק.

לא יתכן מצב כזה. הוא מעוות את כל הבריאה.

איני אומרת לפרוק עול! אני אומרת: נקבל על עצמנו את עול ה' יתברך, את עול התורה האמתית – במקום זה המאולתר והמסולף הנלמד ברוב הישיבות. לא אמרתי לאיש לפרוק את עול המצות. לא נוכל לפרוק את עול המצות, כי הרי:

ישראל = 541 = המצות

בע"ה ית', אני שוברת את קוד השתיקה.

אנחנו, ישראל, המצוות החיות ממש. אני סומכת על הטוב שה' גנז וטמן בנו כדי להובילנו לרצות בטוב, לדרוש את הטוב ולעשות את הטוב.
הרבנים ערערו שיטתית את כל הבטחון העצמי שלנו.

בזדון הם בלבלו בין העצמאי/ת הסומך/ת על הקדוש ברוך הוא לבין השבתאי/ת או האפיקורס/ית, ח"ו. יהודי או יהודיה המתפלל/ת לה' יתברך בבטחון מלא וביראת שמים אמתית כי ה' יאיר לו/ה את הדרך, לא יכול/ה להיות אפיקורוס/ית או  שבתאי/ת! אין כל כפירה בהסתמכות על ה' יתברך בלי להיות רופסים התלויים באופן מוחלט בדעת הרבנים ובידיעה כי אנו יכולים להיות דבקים בה' ממש. זהו רצונו של ה'.

כמו כן, אם דבר תורה צורם לך באוזן, בלב ובנשמה; אם הקול הדק הפנימי אומר לך כי הדבר איננו מלא שמחה ואהבה באמת – אל תקבל/י אותו כפי שהוא מנוסח. תתפלל/י לה' יתברך לגלות לך את האמת אודות אותו דבר תורה.

הנה ראשית האמת שתוביל אותנו הלאה בדרך הנכונה:

אני = 61 = הנאה = זה גלוי = אנו כל בית ישראל

= 1060 = 61 = עלץ עולם שמחה = קרן עולם שמחה

= 2059  =61 = גנזתי לך עולם שמחה

משיח = 358 = השמחה = ספר חי = הרנה לכל חי
= גן ילדים = 1357 = 358 = ויתרפאו ילדים =

= ילדים אוצרות = את ספר התורה

המשיח = 363 = פרוש נכון = 1362 = 363

= המקראות האדם = המקראות דרות = המקראות עמך
= אתה ספר התורה

ישראל = 541 = אמך = המצות

ספר תורה =  951 = עתק של אמי

הויה = 26  = כל בית ישראל יחד = 1025 = 26

גואל = מ = יהודיה = היהודי = אבותיכם

= 1039 = 40 = כתר אבותי

הגואל = מה

על כל יהודי ויהודיה לדעת:
אי אפשר לאמר את המילה אני בלי לאמר:
אנו כל בית ישראל. אנחנו אחד – וזאת הנאה.
אנו כל בית ישראל יחד הויה. הויה שמנו!
מה אנחנו = אנחנו הגואל! לעולם אל תפחית את הערך של יהודי/ה, ובכלל זה את ערכך-עצמך!

כל יהודי ויהודיה – הגואל!
כל יהודי ויהודיה – המשיח! על כל יהודי ויהודיה לדעת זאת ולקבל על עצמו/ה את כל האחריות הכרוכה באמת זאת.
ישראל = המצות
אנו המצות החיות!
אנו ספרי תורה חיים ממש.

מכאן אנו, כל בית ישראל יחד, בע"ה, יכולים להתחיל ללמוד תורה לשמה וברוח הנכונה, עם הפרושים הנכונים ובכוונות הנכונות.

ב"ה

מחילת חובות היא תחיית המתים ממש ואין אחרת

רבנים כוחניים במשך הדורות עשו מיסטיפיקציה של הענינים הכי מרכזים וחשובים בתורה כדי שלא נעריך באופן נכון את משמעות מעשינו בעולם זה (שהוא העולם הבא – הבא באופן תמידי).

הלווה כסף, מרוב פחד וחוסר בטחון, מוכר את עצמו לעבד, חושף את עצמו לסכנות ההוצאה לפועל וקובר את עצמו חיים בחובו.

המוחל על חובו של הלווה הוא גואלו ממש. הוא מחזיר לו את חירותו, מציל אותו מהעוני הנמשל למוות ומוציא אותו מקבר החוב בו היה קבור.
דרך אגב, המוחל חוב גם נמחלים לו חובותיו המוסריים – חובות שאולי הוא גורר במשך גלגולים רבים.

איך בן אדם שנמחל לו חוב מרגיש? הוא מרגיש מחיה!

מחיה זאת היא המובן האמתי של תחיית המתים ואין תחיית המתים אחרת. שלא יבלבלו לכם ת'מח עם כל מיני אמונות טפילות.

המבקשים לקבור את רעייותיהם בקבר של חוב – דהיינו, אלה המציעים "הלוואות בתנאים קלים" – במיוחד אלה העושים זאת לקראת שנת השמיטה, ירצו את עונשם בפועל. אין עונשין בתנאי למבקש לקבור את אחיו. אסור לרחם על רשע כזה.

כמו כן, מי שלא מזהיר את בן אדם כי לפניו בור ולא קורא לא לעצור פן יפול אל תוכו – גם הוא אשם.

Imagine, if You Will, Joy as Durable as Diamond and as Resilient as Steel

Like many well-meaning Jews who get deeply into our Tradition, I was being taught the ways of Salvation, Redemption, Healing and Comfort.

It felt wrong, essentially wrong, unacceptably wrong.

Salvation presupposes trouble. Redemption presupposes having fallen. Healing presupposes illness and woundedness. Comfort presupposes discomfort.

No. No. And No.

I know that Happiness is the Way. But Happiness has to be the Be-All, not just the End-All.

The problem with Joy, such as it exists now and has for all the history that any of us can remember or heard about, is that Joy is spiritual. It is ephemeral. It is fragile. It takes a supreme Act of Will to induce Joy in the Heart and then, for all our gargantuan efforts, it dissipates all too quickly and easily.

We idealize the natural and spontaneous Joy of Babies and Children. We ignore the fact that their Joy quickly dissolves into long fits of miserable tears and heart-wrenching, eardrum-rending, peace shattering wails.

When two things as flimsy as Happiness and a balloon are put together, the unpleasant outcome is assured. A moment's delight is replaced by ongoing tears.

The reason why those who are running our vital systems work off the platform of misery is because misery is durable. Misery is dependable. You can bank on misery. Joy, in juxtaposition, isn't worth flying on the bourse, because it is so unstable. It cannot be considered a commodity. It cannot be considered a natural resource.

And therein, precisely, is the problem.

We need Joy that is as durable as diamond, as resilient as steel as incorruptible as gold. Only then will it be a something we can build with, something we can bank on, something that we can build our civilization with and on. Joy has to be substantial and fungible and dependable and monumental.

We need to create substantial, really real Joy. We need to go far further than creating organic co-ops, although they are the sine qua non, the afflatus and the paradigm for an entire Human civilization built on Joy. We need to be able to construct magnificently impressive skycaressers from Joy. It has to be that, well, concrete. Our roads need to be constructed of Joy. Policy has to be determined in Joy. Justice has to be ministered in Wise Humor and Wise Humor needs to be the Laws on the Books. Joy has to be bankable and we need to know it's going to pay dividends and collect interest and compound interest.

The Promise cannot be redemption for our degradation or salve for our wounds or comfort for our troubles and grief or the breaking of our shackles – all because we lived in a world in which Joy was all too rarefied and ephemeral. We need substantial, actual Joy that we can build our World with and in. We need Joy as tangible and actual as the iron chains from which shackles were forged. Material Joy has to replace material misery. The legacy we give to our Children must be our Joy that they can then build further on. We don't need, and can't live, in a world in which Joy is spiritual and ephemeral, while misery is actual and durable. We need Material Joy.

When I came upon this vision, I knew that every good Soul would agree with me. I knew that if a Cosmic Pow-Wow were to be called to congress calling for a Creation characterized by material, durable, substantial, dependable, constructable and fungible Joy, the vote of Ay! would be overwhelming.

Can I get a few "Likes" on this, just to show God where the majority vote on this issue is?

Revenge

Government, the Police and the Courts systems are all the expression of the collective thirst for the blood of revenge.
Those who want them eradicated from existence could do no better than to wipe all desire for revenge from their Hearts and keep all calls for revenge from issuing from their mouths and fingertips.
Those who call for revenge against the Systems, which are nothing but our collective desire bloodthirstiness for revenge, are feeding and perpetuating those Systems.
There are infinite ways to rectify and bring about justice without punishment and pain.
When we begin to seek those ways and implement them, we will be surprised how the current systems vanish in the same measure as our desire for revenge melts away.

ב"ה

נקמה

הממשלה, מערכת המשפטים ומערכת האכיפה הן הבטויים של הצמאון הקולקטיבי בנקמה.
הדבר הכי חזק שאנו יכולים לעשות לבטל את המערכות ההן הוא לוותר על כל דרישת נקמה ולהסיר כל רצון לנקמה מבלנו. יש אין ספור דרכים להשכין צדק בלי עונש וסבל.
הקורא לנקמה נגד אותן המערכות בעצם מחזק אותן.