ב"ה
חג הסוכות: נעשה כרצון ה יתברך - או בלוף?
בראשית = 913 = זאת הלכה למעשה
תשאל כל יהודי דתי מה ארבעת המינים מסמלים והם יחזרו מילה במילה על מה שלימדו אותם.
אולם, יהודי רציני, המבקש לעשות את רצון השם יתברך ישאל את עצמו: למה ומדוע אני עושה את המצוה באופן סמלי? קל עד מאד להצמיד כמה צמחים ביחד. אבל להצמיד את היהודים הרבה יותר קשה. אנא, ה', תן לי את הרצון ואת הכח להצמיד את ארבעת המינים של יהודים באמת.
הבריאה מתרחשת כשיהודי הוגה בתורה. מוצאות פיו חוצבים את הבלימה. היצירה מתרחשת כפועל יוצא של המחשבות, הכוונות והרגשות של היהודי בעת הגייתו בתורה.
אולם, הקיבוע של הבריאה והיצירה חל כשאנו מתעסקים בחומר במהלך החיים שלנו. אנו אמורים לעשות את המצוות כחלק אינטגראלי של מהלך החיים שלנו. לכן, היא נקראת הלכה.
כשהיהודי לא עושה את המצוות באמת, כחלק מחייו, אלא באופן טקסי וסמלי, הוא מקבע עולם סמלי, דהיינו סימולציה, בדיוק באותה מידה בה הוא עושה את המצוות באופן סמלי במקום לעשות את עבודה ה' יתברך באמת.
כך, יהודים מקבעים עולם המאופיין על ידי שאיפות שלא מתממשות (ביאת המשיח, למשל) ומלא פלסטיק, עולם המסתובב סביב כסף מנייר, עולם בו מהנדסים גנים במעבדות, עולם של איפור וניתוחים פלסטיים למען היופי, והיכלות פאר מצופים בשיש ובזהב שלא ייראה הרקבון בהם מתיזים בושם באוויר שלא יריחו את הרקבון. הווי אומר: עולם של בלוף וחנטריש - בדיוק כמו היהודים המצמידים אתרוג ולולב, אך מתפלגים לחצרות, למפלגות, דתי כנגד חילוני, מתנגדים נגד חסידים נגד חרד"לים....וכו' – המאשימים את החילוניים [ורוכבי אופניים..]
לא פלא כי אותם היהודים שחתמו על שטרות פרוזבול, עתה מתנהגים כאילו הם שמחים בסוכת האשליות שלהם ורוקדים בספירות במקום לתקן את העולם – ומתגאים כי הם עושים את רצון ה' בכך ואף מזמינים את החילוניים להצטרף לפארסה יחד אתם.
חג הסוכות: נעשה כרצון ה יתברך - או בלוף?
בראשית = 913 = זאת הלכה למעשה
תשאל כל יהודי דתי מה ארבעת המינים מסמלים והם יחזרו מילה במילה על מה שלימדו אותם.
אולם, יהודי רציני, המבקש לעשות את רצון השם יתברך ישאל את עצמו: למה ומדוע אני עושה את המצוה באופן סמלי? קל עד מאד להצמיד כמה צמחים ביחד. אבל להצמיד את היהודים הרבה יותר קשה. אנא, ה', תן לי את הרצון ואת הכח להצמיד את ארבעת המינים של יהודים באמת.
הבריאה מתרחשת כשיהודי הוגה בתורה. מוצאות פיו חוצבים את הבלימה. היצירה מתרחשת כפועל יוצא של המחשבות, הכוונות והרגשות של היהודי בעת הגייתו בתורה.
אולם, הקיבוע של הבריאה והיצירה חל כשאנו מתעסקים בחומר במהלך החיים שלנו. אנו אמורים לעשות את המצוות כחלק אינטגראלי של מהלך החיים שלנו. לכן, היא נקראת הלכה.
כשהיהודי לא עושה את המצוות באמת, כחלק מחייו, אלא באופן טקסי וסמלי, הוא מקבע עולם סמלי, דהיינו סימולציה, בדיוק באותה מידה בה הוא עושה את המצוות באופן סמלי במקום לעשות את עבודה ה' יתברך באמת.
כך, יהודים מקבעים עולם המאופיין על ידי שאיפות שלא מתממשות (ביאת המשיח, למשל) ומלא פלסטיק, עולם המסתובב סביב כסף מנייר, עולם בו מהנדסים גנים במעבדות, עולם של איפור וניתוחים פלסטיים למען היופי, והיכלות פאר מצופים בשיש ובזהב שלא ייראה הרקבון בהם מתיזים בושם באוויר שלא יריחו את הרקבון. הווי אומר: עולם של בלוף וחנטריש - בדיוק כמו היהודים המצמידים אתרוג ולולב, אך מתפלגים לחצרות, למפלגות, דתי כנגד חילוני, מתנגדים נגד חסידים נגד חרד"לים....וכו' – המאשימים את החילוניים [ורוכבי אופניים..]
לא פלא כי אותם היהודים שחתמו על שטרות פרוזבול, עתה מתנהגים כאילו הם שמחים בסוכת האשליות שלהם ורוקדים בספירות במקום לתקן את העולם – ומתגאים כי הם עושים את רצון ה' בכך ואף מזמינים את החילוניים להצטרף לפארסה יחד אתם.
יהי רצון שיהיה לכל עם ישראל חג שמיני עצרת-שמחת תורה שמח ואמתי!
