Wednesday, June 6, 2012


ב"ה

הורדוס והסנהדרין
ערך הורדוס – בויקיפקדיה
http://tinyurl.com/d85aakc

תחילה חשב הורדוס לכבוש את ירושלים עם הכוח הצבאי שעמד לרשותו אולם אביו ואחיו הניאו אותו מתוכנית זאת והורדוס הופיע למשפט כשהוא לבוש בגדי ארגמן וחגור בחרב, ועמו שומרי ראש שנועדו להטיל פחד על חברי הסנדרין והורקנוס. תחילה היה נראה שהורדוס יצא זכאי ממשפטו אך בעקבות נאום חוצב להבות של שמאי (ויש אומרים שמעיה) נטה הסנהדרין לחייבו בדין. הורקנוס השני, אשר ראה כי הורדוס נתון בסכנה, דחה את המשך המשפט למחרת היום ומכיוון שחשש מזעמו של נציב סוריה שהיה מטיבו של הורדוס יעץ לו להימלט מן העיר. הורדוס נמלט בלילה לדמשק, שם מינו אותו הרומאים לסטרטגוס על קוילה-סוריה (לא ברורים סמכויותיו ושטח שלטונו של הורדוס כתוצאה מהמינוי)...

לסנהדרין, המועצה הגבוהה של העם, הוכנסו גם זרים נוכרים ממקורבי הורדוס, וכך סמכויות החקיקה הדתית שלה הוטלו בספק.

עם כל זאת היו שנות מלוכתו של הורדוס שנים של שגשוג תרבותי ודתי. בתי מדרשיהם של שמאי והלל הזקן פעלו בתקופתו, והניחו את היסודות לפעולת הבאים אחריהם. נשיאותו של הלל הזקן על הסנהדרין היה שיאו של שגשוג זה. הילל הניח את הבסיס עליו נכתבו לאחר מכן המשנה והתלמוד, כאשר קבע את המידות לפיהן נדרשת התורה, וקבע את מסורת החקירה והדרישה ממנה התפתח הפלפול התלמודי המאוחר יותר. כן קבע תקנה חשובה, היא הפרוזבול, אשר איפשרה את התאמת חוקי התורה לצרכים המסחריים של ימי הורדוס, אשר לא התאימו עוד לחוקי התורה שקבעו שמיטת חובות אחת לשבע שנים. הורדוס אפשר את השגשוג הדתי, ואף ידע למנוע חיכוכים בין-דתיים עם הרומים ועם זרים אחרים. חיכוכים כאלה הפכו נפוצים לאחר מותו, עם מינוי נציבים רומים על יהודה.
יש בהחלט טעם לבדוק את כל ההחלטות של הסנהדרין מתקופת הלל ואילך

דורין אלן בל-דותן, צפת
DoreenDotan@gmail.com