ב"ה

התלמוד הבבלי הוא מקור כל הבעיות בארץ

כל המצב המעוות והעגום בארץ הוא אך ורק בגלל לימודי התלמוד הבבלי בארץ הקודש. התלמוד הבבלי הוא-הוא הגלות. הוא משכן גלות בבל שאנו לוקחים אתנו לכל מקום והוא גורם לנו זוועות בכל מקום. התלמוד הבבלי הוא עבודה זרה ומוזרה שנולדה בלידת עכוז על אדמה זרה. שיטת הלימודים הנקראת פלפול מפתחת מחשבה מעוותת, מעודדת יהירות וגורמת לקהיון רגשות. היא גם גורמת אשליה כי הלומד אותה הוא נורא "מפולפל" וחכם. אי אפשר למול את הלב כל עוד אנו עוסקים בתלמוד. גלי הקול מלימודי התלמוד הבבלי גם גורמים לכל מיני הפרעות בטבע ובחברה.

אי אפשר ללמוד תורת אמת ולגעת במולדת כל עוד אדם מחזיק בתלמוד בכלל ובתלמוד הבבלי בפרט. זה המובן האמתי של: טובל ושרץ בידו.

"הנתיב השני כולל הבנת הקריאה בפירושים רבים אבל הכולל אותם הוא שהם מתגלגלים סביב גלגל הפשט ומקיפים בו מכל צדדיו, כענין המשנה והתלמוד שהם מגידים ביאור פשטי התורה, כענין ערלת הלב שהתורה צותה למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" (דברים י' טז)

ולפי הפשט לא יתכן לקיים זו המצוה לעולם אם כן צריכה פירוש והוא כמו שנאמר "ומל יי אלקיך את לבבך" וגו' (דברים ל' ו'), ובא אחריו "ושבת עד יי אלקיך". אם כן מלת הלב היא לקיחת דרך אל התשובה לשם ית'. ואין מילת בן שמונת ימים כמוה שאי אפשר לפרשה תשובה כמו שחשבו ערלי הלב וערלי הבשר. ואם כן מילת הילד היא כפשוטה בהכרח והוא לתועלת רבות כבר נתגלו קצתן לנו שבח לאל."

- שבע נתיבות התורה – הרב אברהם אבולעפיה

הלומד תלמוד אינו נחשב אפילו כנמול ולא מגיע לדרגה של נמול.

ב"ה

החזרה מגלות התלמוד הבבלי אל המולדת

עלינו לקרוא את ה"מסורות" הטוענות כי המקדש נחרב והנבואה עברה מהעם בשמן: שקרים וכזבים. אלה לא תיאורים של המציאות, אלא היפנוטי העם ע"י אמירות. היפנוט אנשים ע"י אמירות הוא כישוף גרידא.

ראשית כל:

מקדש = 444 = לב בתי = כסא המשיח

מקדשי = 454 = תמיד = תהלה דוד

מקדש הויה = 470 = עת = יהי אור ויהי אור

= יהי תקון ויהי תקון = 2468 = 470

= יהיח שקוף ויהי שקוף = הוה תמיד

= בת כל חי = כל בת בהוה

המקדש לא נחרב ואינו יכול להחרב כלל. המקדש אינו בנין בו עושים כל מיני טקסים זרים ומוזרים.

אלה חלופים מאד פשוטים. הם גלויים למדי לכל בעל לב ישר הרואה ישירות. כל ילד בן עשר בישראל אמור להיות מסוגל לראות את החלופים האלה.

מדוע רובנו לא רואים אותם? כי הפלפול, צורת המחשבה שלימודי התלמוד הבבלי מפתח, גורם לאדם להיות יותר מדי מתוחכם מכדי לראות בשכל הישר. הלומד תלמוד בבלי חושב בפיתולים ובזיגזגים ונדמה לו כי אלה סימנים של חכמתנו. האמת העצובה היא: אלה סימני מחשבה של אדם לא ישר.

הגלות הבבלית היא בדיוק זאת: המחשבה המונעת מאתנו לראות את התורה בעין ישרה ובלב עניו. לכן, רובנו לא מגיעים לרמת הנבואה כי אנו יותר מדי מתוחכמים מכדי להיות נביאים.

הרב אברהם אבולעפיה הבין היטב את הבעיה. שימו לב כי הוא מגדיר את לימודי התלמוד בדרג מאד נמוך בהשגי התלמיד:

"הנתיב השני כולל הבנת הקריאה בפירושים רבים אבל הכולל אותם הוא שהם מתגלגלים סביב גלגל הפשט ומקיפים בו מכל צדדיו, כענין המשנה והתלמוד שהם מגידים ביאור פשטי התורה, כענין ערלת הלב שהתורה צותה למול אותו. שנאמר "ומלתם את ערלת לבבכם" )דברים י' טז(

 ולפי הפשט לא יתכן לקיים זו המצוה לעולם אם כן צריכה פירוש והוא כמו שנאמר "ומל יי אלקיך את לבבך" וגו' (דברים ל' ו'), ובא אחריו "ושבת עד יי אלקיך". אם כן מלת הלב היא לקיחת דרך אל התשובה לשם ית'. ואין מילת בן שמונת ימים כמוה שאי אפשר לפרשה תשובה כמו שחשבו ערלי הלב וערלי הבשר. ואם כן מילת הילד היא כפשוטה בהכרח והוא לתועלת רבות כבר נתגלו קצתן לנו שבח לאל."

-       שבע נתיבות התורה – הרב אברהם אבולעפיה

http://tinyurl.com/je6jsm9

הרב אברהם אבולעפיה אומר, חד וחלק, כי הלומד תלמוד אינו נמול ולא הגיע אף לרמה של תינוק בן שמונה ימים בלימודי התורה.

על המרחם על עצמו ועל הבריאה כולה, לחזור מהדרך המפותלת והאשלייתית של התלמוד הבבלי ולחזור אל הדרך הישרה של התורה.

ב"ה

התלמוד הבבלי הוא-הוא הגלות בבבל

התלמוד הבבלי הוא-הוא הגלות בבבל. הבינו זאת - ותזדעזעו מהאמת הנוראית. התעסקות בתלמוד הבבלי גורמת לתנאים המאפשרים את הגלות להווצר ומנציחה את הגלות. לא יהיה שלום בעולם כל עוד רוב היהודים מתעסקים בתלמוד הבבלי. התלמוד הבבלי הוא כישוף בבלי וטומאה בבלית. הוא מהווה חוצץ בין המציאות הנוכחית האשלייתית ועולם התנ"ך - הארץ המובטחת.

הגלות בבבל עדין לא נגמרה לרוב היהודים. אפילו היהודים הנמצאים בארץ ישראל אבל, יחד עם זאת, עדין מתעסקים בתלמוד הבבלי עדין בבבל.

כל רגע שיהודי מתעסק בתלמוד הבבלי הוא מפקיר את ארץ הקודש, מתעסק בעבודה זרה וגורם סבל ועיוותים בכל הבריאה.

המבין זאת מזדעזע עד עומק נשמתו ומרחם על עצמו ועל הבריות ומתחנן לה' יתברך להחזיר אותו הביתה. ואכן ה' מחזיר אותו אט אט אל ארץ מולדתו, אל ארץ מכורתו - אל ארץ ישראל.

ב"ה

כל רגע של התעסקות בתלמוד הוא רגע של ביטול תורה, פריקת עול התורה והזנחת וביזוי ארץ ישראל. ארץ ישראל היא שממה כי היהודים עברו לשטח זר ומוזר. התלמוד הוא-הוא הגלות וכל רגע בו היהודים שוהים בגלות הוא רגע של הפקרת ארץ ישראל.

ב"ה

דוד המלך => יד מוהלך

דוד = 14 = יד = אוהב

המלך = 575 = סוד שרה

ישראל = 541 = אמך = שרה לאה

= אהל שרה

מלך ישראל = 1112 = בעלי = יציב

דוד מלך ישראל = 1125 = 126 = קכו

הויה המלכה

דוד הלך הוא יד שרה אמנו המוהלת את לבנו באהבה כדי שנאהב.

הלא ראית זאת? הדבר די גלוי בביטוי דוד המלך. איך לא ראית זאת? למה ומדוע? אם אתה עדין מחכה לאיזה מלך שיבוא למלוך עלינו כדרכי הגויים, סימן כי הלב שלך עדין כל כך מלא אבנים שלא אפילו התחלת את תהליך המילה. כי אם היית עובר את המילה, היית יודע זאת.

אגיד לך למה לא ראית זאת. כי אתה מתעסק בתלמוד הבבלי ומבטל לימודי התורה. אפילו לא הגעת לרמה של שלב הברית.

אני מצטערת כי עלי לדבר אתך בנזיפה. הבריות סבלו די בגלל פריקת עול התורה שלך. כל רגע בו יהודי עוסק בתלמוד, הוא רגע של ביטול תורה.

ב"ה

תקון התלמוד הוא התקון האחרון

תקון התלמוד הוא התקון האחרון = 3834 = 837

= אלוף = יחוד גוף = כח גוף = כח גורם =  הגוף החי

= לשון נשמתי = 1836 = 837 = שרש לשון

= אצילות מכל דור = אציל עולם

= רזי כתר = רזי תחביר

= רזי צלך = ראה כתר העתיקה הקדושה

= האמת ישועה = 837

= תקון בחיים = אור בחיים

הנה תקון התלמוד כבר בא.

תקון התלמוד = 1691 = 692 = נולד בם

= מוליד בם = יודע בם = יודע תקון הנשמה

= יודע תקון נשמה = יודע כל תקון משה

= אור פני משה

הנה תקון תלמוד = הנה תקון מולדת

= 1746 = 747 = זמן = להבין = מקראות

= תקון תלמוד עולם שמחה = 2745

= תקון תלמוד עולם גשמי

= שבת שלשה אבות

הנה תקון התלמוד = 1751 = 752

= תקון התלמוד עולם שמחה

= 2750 = 752  = שבת שלשה האבות

= תקון התלמוד עולם גשמי

= המקראות = הזמן = כל שבת

תקון התלמוד כבר בא = 1916

= 917 = שם טוב = שם זהה

= חשבון ע"ב האותיות = הוה אתך

הנה תקון התלמוד כבר = 1973 = 974

= דעץ

בא = 3 = אב = את אם = אם ישעיהו

= את על אדמתנו = 1002 = 3 = אשר אשר

= קבץ = שם ארץ = 2001 = 3

כבר בא = 225 = הכר = היורד

= אהיה צדיק = הדיור

= דוריה = הטהור =

= קבץ ספר דברי הימים = 2223

= 225 = ארץ ספר דברי הימים שם

= 3222 = 225

ב"ה

מגדלי בבל נופלים

כל הכתוב בתנ"ך אודות בבל ונגד הרשע בבבל, למעשה כתוב אודות התלמוד הבבלי.

העליה לארץ ישראל היא היציאה מן האשליות והכישוף של התלמוד הבבלי והכרה כי פרושי התנ"ך בו הם שקריים ומלאי כעס, שינאה וטינה. גרוע מכך, הפרושים של התורה מלבבות מבולבלים הם האב והאם של כל הכיעור בבריאה.

התלמוד הבבלי נולד מלבבות מבולבלים והוא מוליד לבבות מבולבלים. התלמוד הבבלי הוא משכן גלות בבל שרשעים נושאים אתם ממקום למקום. הם מעתיקים את מקומם לעתים קרובות ונעים ונדים,  כי הגויים שהם מיצרים מהתלמוד שלהם שונאים אותם והם לא רצויים בכל ארץ – כולל בארץ ישראל, ארץ הקודש.

התלמוד הוא לא משנה תורה ולא תורה שבעל פה. משנה תורה הוא ספר דברים. תורה שבעל פה היא ההשראה שאנו מקבלים כשאנו לומדים תנ"ך.

התלמוד הוא רק זיוף וכישוף בבלי.

השמים והארץ, היפים להפליא, הם בני התורה (הנקראת "טרה" בפי הגויים). הערים, ג'ונגל הבטון, וכל הקור, הסכנה והזיוף אשר בהן, הם התולדה של לומדי התלמוד הבבלי.

מגדלים גבוהים אינם יציבים. ב"ה זמן גאולתנו הגיע והם כבר מתפרקים ונופלים. כל המגדלים בעולם, כל המרכזים של הכח הגס והעסקים מבוססים על שקר וכזב וכל זיוף וכישוף בעולם נובע  מהתלמוד. כל זה מתפרק וכבר נופל.

רק היושבים על העפר ארץ הקודש, והחיים בתוכה, יעברו את הימים הקשים הבאים על הארץ לטהר אותה.

יהודי יכול להיות רב ידוע ועשיר והוא יכול להיות בעל בית בעיר ירושלים, אבל לא תהיה לו שום אחוזה בארץ הקודש אם הוא לא כולו מיושב בארץ הקודש דהיינו, בתנ"ך ואך ורק בתנ"ך.

רק החוזרים אל הגן יהיו מוגנים מן הימים הנוראים הבאים עלינו שיפרקו את מגדלי בבל ויטהרו את הארץ.

אין מקום לדאגה פן הכתוב בתורה אינו מעודכן. האמת בתורה היא נצחית ומתאימה לכל זמן ולכל רמה של התפתחות טכנולוגית.

נכון, יש סלעים והרים ונהרות בארץ הקודש. היא אינה כולה סוואנה. אולם, גם החכמה המובילה אותנו דרך המקומות המאתגרים אותנו בארץ הקודש נמצאת בתורה.

ה' שומר על תושבי הארץ ומגן עלינו בשלום ובאהבה נצחיים. כבר נצחנו.

גן עדן = 1477 = הטעמים מגן = המטעים מגן

= עדן מגנים

גן עדן הוא מקומנו המוגן.