ב"ה

עגונה = ברכות שרה

בחילופים הבאים בכל מקום בו כתובה אות סופית, הכוונה היא לערך שך האות הסופית.

אחרי שתראו את החילופים המוכיחים כי עגונה היא ברכות שרה, אבקשכם לשאול את עצמכם היתכן כי הרבנים מבינים נכונה את ענין העגונה ומפרשים את הדינים נכונה.

אשה = 306 = שמי השמים = 1305 = 306

=  יצרה עלץ = מסרה עלץ

שרה = 505 = צדק האשה = גבך

= ראש כל בית ישראל = 1504 = 505

= אשר כל בית ישראל = את בארץ

ברכות = 628 = חיים = הויה שרה אמנו

 = הקדושים שרה אמנו = 1627 = 628

ברכות שרה = 1133 = 134 = דלק*

= צמד = כל בית ישראל צהלה

= הגענו = ענג חג = עגונה

= כל חכמה העתיקה הקדושה

*לכן, המילה לקדש [= 434 = דל"ת = תלד = בתבל]

היא ברכות שרה + ש = ברכות שרה מכל דור

[= 1433 = 434 = תגל עלץ]

עתה, אבקשכם לשאול את עצמכם האם יכול להיות כי הדינים אודות העגונה לפי הרבנים הם כרצון ה' ומשמחים את לב שרה אמנו? האם פרושי הדינים של הרבנים הם בהתאם לרצון שרה אמנו עבור בנותיה בכל דור ודור? האם פירושי הדינים של רבנים משקפים הבנה והערכה של קדושתן של בנות ישראל?

הדינים = 679 = קבוץ עם = 1678 = 679

האם הדינים על פי גרסותיהם של הרבנים הם טעם החיים

 [= טעם הברכות]?

האם הדינים של הרבנים מקבצים את העם, או, שמא, גורמים פילוגים בנו?