Monday, July 4, 2016

ב"ה

פירושי הרבנים אינם יהדות

הבה נדבר בכנות.

הפירושים של הרבנים אינם תורת משה. הדת של הרבנים אינה יהדות, אלא עבודה זרה בשימוש מונחים עבריים. הדת של הרבנים עבודה זרה בבלית.
יהדות אינה מדכאת חצי האנושות. יש הענין של הנסתר בנקבה. אולם, הנסתר הוא קדושה יתרה שעלינו לגלות - בדיוק כמו ההריון מוסתר, אך חייב להתגלות. הנסתר הוא לא דיכוי, ביזוי, עלבונות מתמידים ועבדות פרך בתוך הבית, ולעתים הקרובות, גם במשרדים כדי לפרנס בעלים בטלנים.
נכון, לשון התורה, לכאורה, מקטין את האשה. אלה הסלעים בארץ ישראל שאנו צריכים לשבור כדי לגלות את המעינות בתוך בצורים ומתחת לשטח. ה' מצפה מאתנו להתווכח אתו ולדרוש צדק. הפסוקים הקשים בתורה הם הזמנה לרב-שיח בין המצפון הטבעי שלנו לבין השכל העליון. ה' לא מצפה מאתנו לקבל את הפסקים ההם כנראה לעין במבט שטוח.
התלמוד אינו משנה תורה. משנה תורה הוא ספר דברים. התלמוד אינו תושב"ע. תושב"ע הוא כתבי הנביאים. הכל אכן כתוב התנ"ך - אבל *הכל*. אולם, רק רכי לב, האוהבים את העם היהודי, הגויים, החיות וכל הבריאה כולה, רואים את הנסתרים. רב האומר כי צריך את התלמוד להבין את התורה מעיד על כך שה' יתברך מסתיר את פניו ממנו.
האם ראינו מספיק זוועות? האם לבבותינו אינם נשברים עד כלות מהסבל? בנוסף לדיכוי נשים וסטיות מין, לא פעם או פעמים, אלא כשיגרה בישיבות רבות; ראינו כי הפרוזבול מוביל להרס כלכלי, לחטיפת ילדים למען רווחים, לשחיתות ברשות המסים, להשתוללות הבנקאים, ואף שרפה עצמית ע"י אנשים שנפלו קרבנות להוצאה לפועל.
ראינו ילדה שנשפרה בחיים כי השמלה שלה נדלקה והיא חשבה שזה לא צנוע להתפשט. אז, היא מתה. עוד בנו מכינה לבנות על שמה להזכיר את גבורתה, כאילו זאת מופת לחכוי.
אנו רואים מלחמות הנובעות משנאת הגויים. ילדינו מתים וילדיהם מתים משום מה, אלא שנאת חינם של הרבנים.
הפירושים של הרבנים הם שקר וכזב ואף עבודה זרה גרידא. בית המקדש לא נחרב. בית המקדש אינו נתן להחרב. בית המקדש הוא כל מבנה קדוש - מבניית גוף העובר ברחמים עד בניית חברה מבוססות על צדק ואמת. הרבנים הובילו אותנו שולל אל תוך הגולה. הרבנים מצצו דת חדשה וכל מיני דינים מהאצבע כדי לשלוט עלינו.
הפתרון לעיוותי הרבנים אינו לדחות את התורה ולהיות "חילוני". עלינו להתפלל אל הקדוש ברוך הוא להחזיר אותנו לתורת משה ולדרך של אמהותינו ואבותינו הקדושים.

די! סבלנו די! הבה נעבוד את השם בשמחה ואחווה וברחבת הלב והמודעות אמתית כרצון ה'.