ב"ה
עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת
בכל מקום בחילופים הבאים בו אות סופית כתובה, הכוונה היא לערך של האות הסופית.
עשית = 780 = עין = פן = תשעי
עֲשִׂיַּת הַמִּצְוֹת
בכל מקום בחילופים הבאים בו אות סופית כתובה, הכוונה היא לערך של האות הסופית.
עשית = 780 = עין = פן = תשעי
= תעשי = הויה מתגלם לכלם
= 1779 = 780 = עולם מתגלם
= עד עולם
המצות = 541 = ישראל = אמך
= אליך = להעלות =
ראשי יהודה
= מראש = מאשר = אשר לי
= אשר ולד = אשר גואל = ראש גו א-ל
= אהל שרה = שרה לאה = שר אלי
= אלה החקים העליונים
= 1540 = 541
= אהל הלכה למעשה
= עין ימין = עשית דמיון
= תעשי דמיון = עשית עצרת
= עשית עצם = מעין כל עם
= כל מעין לפניך = כל מעין לעיניך
המצוה = 146 = קמו = עיניו = הויה נע
= כל בית ישראל יחד עמי
המצוה = 146 = קמו = עיניו = הויה נע
= כל בית ישראל יחד עמי
= 1145 = 146
לעשות = 806 = ציון = נולד וקים
= יקום נולד = יודע קיום
= יקום הוה עד = יודעים לב מתגלם
= 1805 = 806
אנחנו עושים = 1101 = 102 = ארץ
אנחנו עושים = 1101 = 102 = ארץ
= א-להינו
אנחנו העושים = 1106 = 107
אנחנו העושים = 1106 = 107
= הארץ = קבה
אנחנו עושים כל = 1151 = 152
= נקב = כל ארץ = עין שמאל
אנחנו העושים כל = 1156 = 157
= נקבה = בכל הארץ
תרי"ג = 613 = בריאת = תבראי
תרי"ג = 613 = בריאת = תבראי
כל תרי"ג המצות = 1204 = 205 = הר
= בריאת כל ישראל = בראתי כל ישראל
תורה = 611 = ראית = תארי
= אתרי = התור = את הרה = חבר את
= את עצמי = את עמי נולד = את עמי מוליד
= יודע אליהו הנביא ישעיהו
= מוליד את אליהו הנביא
= נולד את אליהו הנביא
אנחנו, ישראל, המצות. אנחנו, ישראל, המצות בחיים. אנחנו, ישראל, לא רק עושים את המצות, אנחנו, ישראל, המצות העושות את עצמן ממש. עשית המצות היא עשית גו לא-ל (גו אל = גואל). עשית המצות היא התגלמות הויה בעולם הנברא.
כל דבר שישראל עושה הוא עשית המצות. לכן, זה חיוני שנעשה את המצות כך שראוי להויה להתגלם בהן.
אנחנו, ישראל, המצות. אנחנו, ישראל, המצות בחיים. אנחנו, ישראל, לא רק עושים את המצות, אנחנו, ישראל, המצות העושות את עצמן ממש. עשית המצות היא עשית גו לא-ל (גו אל = גואל). עשית המצות היא התגלמות הויה בעולם הנברא.
כל דבר שישראל עושה הוא עשית המצות. לכן, זה חיוני שנעשה את המצות כך שראוי להויה להתגלם בהן.
הרבנים מלמדים אותנו לעשות חלק מהמצות, ובאופן סמלי; כי הם
טוענים שבית המקדש נחרב ואנחנו לא יכולים לעשות את כל המצות. המגוחך הוא: עצם קיומנו
הוא-הוא עשית כל המצות. פירוש הדבר, הם עושים גוף סמלי, חלקי ואף שקרי לה' יתברך בעולם
התחתון.
המקדש אינו נתן להחרב.
מקדש = 444 = ילדת = תלדי = הוא תבל
= לב בתי
אולם, כטיב עשית המצות כך טיב הבריאה והיצירה.
הרבנים חיים באשליה עצמית ומוליכים את תלמידיהם שולל. לכן,
העולם נראה כפי שהוא נראה, מלא אשליות, והחֹמר בעולם שלנו ירוד
ונוקשה, אך בלתי יציב ובלתי צפוי.
עלינו לחזור בתשובה אמתית ולעשות את המצות, דהיינו לעשות את
עצמנו, כרצון השם, כפי שישראל נראה בעיני משה בן עם-רם.
